לאחר המלחמה בשנת 46' הלך לעולמו האלוף המכהן אליוכין. ב 48' הוקם ארגון פיד"ה שהסדיר את נושא אליפויות העולם בשחמט, איך מעפילים אליהן ואיך הן נערכות. בשל מותו של אליוכין אי אפשר היה כמובן לעשות דו קרב רגיל על אליפות העולם, ופיד"ה הכריזו על תחרות בין 5 שחמטאים מהמובילים בעולם, שהמנצח בה יוכתר כאלוף החדש.

הרכב התחרות נבע משיקולים שונים, היו שם 3 נציגים לברה"מ (בוטביניק, סמיסלוב ופאול קרס האסטוני) , שהיה לה הרבה כח בפיד"ה, וכמובן גם היתה מעצמת השחמט המובילה. ל"שאר העולם" היו שני נציגים, שמואל רשבסקי מארה"ב והאלוף לשעבר שכבר היה בשלהי הקריירה – מקס אויבה, שיכל לפחות להתנחם בכך שהתחרות נערכה בהולנד. הפורמט של התחרות היה מקסימליסטי – כולם משחקים מול כולם 5 פעמים, כלומר 20 משחקים לכל אחד.

קצרה היריעה מלפרט על כל משתתף. לגבי שמואל רשבסקי, מדובר בשחמטאי האמריקאי הכי חשוב במאה העשרים ביחד עם מרשל וראובן פיין (מלבד כמובן פישר). רשבסקי היה יהודי רוסי אורתודוקסי, שהתגלה כילד פלא וכבר בגיל 8 שיחק סימולטנית מול יריבים מבוגרים רבים. הוא נהנה מקריירה ארוכה מאד של כ 50 שנה ברמות הגבוהות והיה אלוף ארה"ב 6 פעמים, לאורך כ 35 שנה, כאשר באמצע הוא פרש לכמה שנים משחמט והתפרנס כרואה חשבון. ידועה האימרה שלו שבגיל 8 השחמט היה עבורו פעולה טבעית, כמו לנשום, ודווקא כשהיה שחקן טוב יותר בגיל מאוחר היה המשחק כרוך במאמץ עבורו.

הוא מחזיק במספר שיאים כמו מספר המשחקים והנצחונות הרב ביותר באליפויות ארה"ב, בהן הגיע 15 פעם לאחד משלושת המקומות הראשונים. שיא נוסף שלו הוא ששיחק עם 11 מתוך 12 אלופי העולם הראשונים, מלסקר ועד קרפוב. הוא נחשב ליריב חזק במיוחד בדו קרבות, ואף ניצח את אלוף העולם המכהן בוטביניק בדו קרב במסגרת המפגש ארה"ב – ברה"מ בשנת 55'. הוא המשיך להתחרות כמעט עד יום פטירתו בגיל 80 אז זכה במשחק מול יריבו הותיק סמיסלוב (ב 91').

שחקן חשוב נוסף שהשתתף באליפות העולם ב 1948 הוא האסטוני פאול קרס שכונה על ידי רבים "נסיך הכתר של השחמט העולמי" ונחשב בדרך כלל כשחקן החזק ביותר שלא זכה באליפות העולם וכשווה בכוחו לאלופי עולם. קרס זכה בכמה תחרויות חזקות שהידועה בינהן היתה תחרות AVRO בשנת 38' בה הקדים בין היתר את בוטביניק, אויבה, רשבסקי, אליוכין וקפבלנקה. הזכיה המרשימה גרמה לתחילתו של מו"מ עם אליוכין על דו קרב לאליפות העולם, אולם זה לא התממש בשל פרוץ המלחמה. ב 1940 הוא עוד הספיק לנצח את האלוף לשעבר אויבה שהיה עדיין בשיא כוחו בדו קרב יוקרתי.
קרס האסטוני מצא עצמו לאחר מכן בתחומי אירופה הכבושה ולאחר המלחמה כשחזר לברה"מ, היה תחת מעקב צמוד של השלטונות שלא הסתירו זאת, וזאת בין היתר בשל נסיונו לברוח מברה"מ. על אף התנאים הלא פשוטים המשיך קרס להיות אחד משחמטאי הצמרת העולמית. הוא ייצג את ארצו באולימפיאדות בהצלחה רבה במשך 30 שנה.
בשנים 47', 50', 51' זכה באליפות ברה"מ היוקרתית, ובין השנים 53' – 62' כשכבר היה כנראה מעבר לשיאו, הוא זכה 4 פעמים במקום השני בתחרות המועמדים, וכך לא עלה לדו קרב לאליפות העולם. בשלהי הקריירה בשנים 63'-64', עוד הספיק לזכות במקום ראשון או ראשון משותף במספר תחרויות חזקות בהקדימו את אלוף העולם פטרוסיאן. ניצחונו האחרון היה בתחרות טאלין 75' מספר חודשים לפני מותו (בגיל קרוב ל 60) שם הקדים את האלוף לשעבר בוריס ספאסקי. קרס הוא היחיד בהסטוריה שניצח 9 אלופי עולם רשמיים בתחרויות.

יריבו שמואל רשבסקי ניסה להסביר מדוע פאול קרס לא הפך לאלוף עולם, ותוך כדי הסבר החמיא לאישיות יריבו. "אני מאמין שפאול קרס נכשל בהיבט זה משום שחסר את ה 'קילר-אינסטינקט'. קרס היה אדם מתון מכדי לתת את כל כולו במטרה להביס את יריביו. הוא לקח את הכל, כולל השחמט, באופן פילוסופי. קרס היה אחד האנשים הנחמדים ביותר שאי פעם פגשתי. בדרכו החברית וחיוכו הכנה הוא התחבב על אנשים במהירות והפך לחברם. לקרס היה אופי טוב ונעים. כן – הוא אהב שחמט, אבל להיות בן-אדם היה עדיפותו העליונה. בנוסף לשחמט התעניין קרס בטניס, פינג-פונג, שחיה וברידג"

קרס בניצחון יפה בתחרות המועמדים ב 62':

אליפות העולם 1948

בשנת 48' נפגשו כאמור 5 השחקנים לאליפות העולם ולהלן התוצאות, בעמודה השמאלית:

Player	Rd 5	Rd 10	Rd 15	Rd 20	Rd 25
Mikhail Botvinnik (USSR)	3½	6	9	12	14
Vasily Smyslov (USSR)	2	4	5½	8½	11
Paul Keres (USSR)	2	4	6½	7½	10½
Samuel Reshevsky (USA)	2½	4½	6	8½	10½
Max Euwe (NED)	0	1½	3	3½	4

ברקע האליפות קרו מספר דברים. האיגוד של ברה"מ כאמור השפיע רבות על בחירת המשתתפים, ובוטביניק, כאחד הנציגים החזקים בממסד השחמט הסובייטי השפיע על כך גם הוא. על פאול קרס הופעלו כנראה לחצים לא "להפריע" לבוטביניק בתחרות והוא אכן הפסיד את 4 המשחקים הראשונים בינהם (השמועה על כך הגיעה לבוטביניק עצמו שזעם על כך). אויבה שהוזמן היה כבר בשלהי הקריירה ולא בכושר טוב. כמו כן הוזמן האמריקאי ראובן פיין, אך בחר שלא להגיע.

ביחד עם כל זאת לא היה ספק לרבים שבוטביניק זכה בצדק כשחקן החזק ביותר בעולם לאורך עשור שנות ה 40' (בצוותא עם האלוף המנוח אליוכין). בוטביניק, שהיה כבר בן 37, החל אז קדנציה שנמשכה עם הפסקות קצרות עד שנת 63' כאלוף עולם ואחד המוכרים והנודעים שבהם.

מיכאל בוטביניק

בוטביניק היה יהודי רוסי, אולם נולד בכפר בתחומי פינלנד דאז. הוא זכה באליפות ברה"מ מספר פעמים בשנות השלושים, ולראשונה בשנת 31' (כשהיה בן 20). הוא גם היחיד מבין האלופים שניהל במקביל קריירה מצליחה כמהנדס חשמל ומדען מחשבים. הוא היה בצמרת העולמית הגבוהה כל שנות ה 30 והגיע לשיאו כנראה בשנות ה 40.
ב 48' כאמור זכה באליפות העולם והיה האלוף הרשמי הראשון של פיד"ה. וכעבור 3 שנים הגן על תוארו בדו קרב מול דוד ברונשטיין המצוין (תיקו 12-12) ולאחר 3 שנים נוספות שמר על תוארו מול סמיסלוב (שוב תיקו 12-12). ב 57' הפסיד לסמיסלוב בדו קרב ונושל מתואר אלוף העולם, אך בנחישותו חזר וזכה בו שוב ב 58'.


מצורף כאן הניצחון המפורסם של בוטביניק על קפבלנקה בתחרות AVRO בשנת 38':

בשנת 60' נושל בוטביניק שוב מתוארו מול המטאור הצעיר מיכאל טל, אולם בנחישותו שוב זכה בו מחדש בסופה של אותה שנה, כשכבר התקרב לגיל 50. היכולת הזו של בוטביניק להתכונן ולנתח ביסודיות את משחקיו מול יריביו, ולחזור מוכן יותר לדו קרב נוסף, הקנתה לו את התואר 'איש הברזל' בפי רבים. ב 63' הפסיד סופית את התואר העולמי לפטרוסיאן.

בוטביניק הקים לאחר מכן את האקדמיה המאד ידועה לשחמט של ברית המועצות שהכשירה אלופים רבים. הוא עמד בראשה ובכך היה לו קשר אישי לכל האלופים של המאה ה 20, שכן הוא שיחק עם כולם מלסקר ועד פישר, ואילו קרפוב וקספרוב היו תלמידיו האישיים (וגם קרמניק שהיה אלוף עולם במאה ה 21, למד באקדמיה שלו). הוא היה גם בין הראשונים שפיתח תוכנה למשחק שחמט, עוד בשנות ה 70. האקדמיה שלו היא בית הספר הגבוה לשחמט ברוסיה עד היום.